עשרות טיסות, מיליוני נוסעים - ותעלומה אחת: מי משבש את השמיים באירופה?

עשרות טיסות ברחבי אירופה נפגעו ביום חמישי מהתרעות שווא על הטמנת מטעני חבלה, לפי דיווח מעודכן של רויטרס. בצירוף שבע טיסות שנכללו בהתרעות ביום שלישי וטיסת וויז אייר שהוסטה ביום שני, המניין המצטבר עולה ללפחות 33 טיסות בארבעה ימים. חלקן הוסטו, אחרות המשיכו ליעדן ונבדקו, ובכמה מקרים נעצרו מטוסים על הקרקע ונוסעיהם הורדו.

דני שנער, לשעבר ראש אגף הביטחון, החירום והסייבר במשרד התחבורה, סבור שהתגובה חייבת להתחיל בבחינת ההודעה, ולא בהפעלת כל האמצעים האפשריים. “צריך לכל הודעה אנונימית להתייחס במלוא הרצינות, לא לזלזל”, הוא אומר בריאיון לוואלה. ובאותה נשימה מדגיש: “אך בשום פנים ואופן לא צריך להזניק מטוסי קרב על כל הודעה”.

רצף ההתרעות החל ב-2 בנובמבר, כאשר טיסת וויז אייר מלונדון לוטון לסופיה הוסטה לבודפשט בליווי מטוס קרב הונגרי. לאחר בדיקות שלא העלו איום, המשיכה ליעדה.

למחרת נכללו בהתרעות שבע טיסות: לוט מלונדון לוורשה הוסטה למודלין, וסאס מקופנהגן לוורשה נחתה בשופן, וויז אייר מברגמו וריינאייר מדבלין נבדקו בסופיה, שתי טיסות ריינאייר מליסבון ומדבלין נבדקו ברומא - וטיסת ריינאייר ממנצ׳סטר נבדקה במורסיה שבספרד. כל ההתרעות נשללו לאחר הבדיקות.

ביום חמישי התרחב הגל לעשרות טיסות. בספרד התקבלו שלוש הודעות איום בדוא״ל בתוך פחות מ-20 דקות, שנגעו לשתי טיסות אייר אירופה ממדריד לפריז ולארבע טיסות איבריה נכנסות מרומא וממילאנו. כמה מהמטוסים נעצרו או הוחזרו לעמדות החניה, והנוסעים הורדו לצורך בדיקות. בדנמרק בדקה יחידת חבלה צבאית שני מטוסים בנמל התעופה בקופנהגן ולא מצאה מטענים. בפראג נחתו כמתוכנן שתי טיסות איזיג׳ט מבריטניה, טיסה מאירלנד וטיסה מיוון, לאחר שקיבלו התרעות שהמשטרה העריכה כבעלות אמינות נמוכה.

במקביל, אייר לינגוס מדבלין לרומא הוסטה לאברה בצרפת, טיסת פינאייר מהלסינקי נחתה ברומא בליווי צבאי, וטיסה נוספת מהלסינקי, שהופעלה עבור פינאייר בידי ג׳טטיים, נחתה בווינה. טיסת וויז אייר ממילאנו נחתה בבוקרשט, ולפי התקשורת האיטלקית, טיסת החברה ממילאנו לוורשה הוסטה לווינה. במלפנסה נבדקו גם טיסת אג׳יאן מסלוניקי וטיסת ריינאייר מפורטו.

בבולגריה ליוו מטוסי קרב שלוש טיסות ריינאייר: המטוסים מקופנהגן וממדריד נחתו בסופיה כמתוכנן, והמטוס מלונדון הוסט לפלובדיב. טיסת לוט מוורשה לבריסל נחתה ביעדה בעקבות אזהרת ביטחון, וטיסת החברה מוורשה לפריז נעצרה בזמן הסעה ונוסעיה הועברו למטוס אחר.

מהרגע שמתקבלת הודעה אנונימית על הטמנת מטען חבלה, נדרשות הרשויות להכריע כיצד לפעול על בסיס מידע שעדיין לא ברור אם יש בו ממש. שנער מדגיש שהשלב הראשון הוא הערכת ההודעה: “אנחנו מנסים לברר את מהותה, את עוצמת ההודעה, האם יש לה אישושים, האם יש לה הסתברות”. המטרה, לדבריו, היא להבחין בין הודעה משמעותית להודעה סתמית, ובהתאם לכך לבחור את התגובה.

“צריך לכל הודעה אנונימית להתייחס במלוא הרצינות, לא לזלזל”, הוא אומר, אך מבהיר שרצינות אינה מחייבת תגובה זהה בכל מקרה: “לאחר מכן מתחילים לפעול בהתאם לממצאים, והקשת של ההחלטות היא מאוד מגוונת. בשום פנים ואופן לא צריך להזניק מטוסי קרב על כל הודעה”.

בישראל, הוא מסביר, הטיפול בהתרעה הנוגעת לטיסה זרה המגיעה ארצה מתרכז בממל״ת - מרכז המבצעים לאבטחת תעופה במשרד התחבורה. המרכז אוסף את הנתונים ומקשר בין גורמי הביטחון הרלוונטיים לצורך גיבוש ההחלטה. “זה מצרף של ארבעה גורמים מרכזיים: הממל״ת, השב״כ, המוסד וחיל האוויר”, אומר שנער. ביחס לחברות התעופה הישראליות, הוא מציין, הטיפול הביטחוני הוא באחריות השב״כ.

אחד השיקולים בהערכת האיום הוא המקום שממנו המריא המטוס ורמת האבטחה שבו. “מטוסים שיוצאים מישראל, שרמת האבטחה בנתב״ג היא מאוד גבוהה, צריך להתייחס אליהם אחרת בהשוואה למטוסים שיוצאים ממדינות זרות, ששם רמת האבטחה לעיתים פחותה”, הוא אומר. שנער מדגיש במיוחד את הצורך לבחון ברצינות התרעות הנוגעות לטיסות משדות תעופה קטנים ומרוחקים, שבהם, להערכתו, עמידה בתקינה הבינלאומית אינה מבטיחה בהכרח מענה אבטחתי מספק.

גם כשהאפשרות הנשקלת היא הסטה, השדה הקרוב ביותר אינו בהכרח הבחירה הנכונה. “כאשר מדינה מסוימת מקבלת הודעה על מטען חבלה במטוס ומחליטה להנחית את המטוס באחד השדות הקרובים לטיסתו, זה לא תמיד דבר נבון”, הוא אומר. “מי ערב לך שבאותו שדה תעופה יש אמצעי בידוק נכונים או יכולות להתמודד עם הבעיה?”

לדבריו, ההנחיות מתגבשות לאחר שקלול הנתונים עם יתר גורמי הביטחון. המסר שלו הוא שיש לבחון כל התרעה לגופה, גם על רקע רצף האירועים: “אסור להיות עם אצבע קלה על ההדק”.

שנער מזהה התגברות של התופעה, אך מסייג את יכולתו לנתח את האירועים המסוימים: “אני לא מכיר את האירועים, אני לא יודע מה מהות ההודעות האנונימיות”. להערכתו, “זה תופס תאוצה בזמן האחרון משום שרואים שבאופן קל ניתן לשבש את התעופה האווירית”.

האפשרות הזאת - שיבוש כמטרה בפני עצמה - עולה גם בניתוחים של מומחי תעופה בחו״ל. ריס ג׳ונס מחברת הערכת הסיכונים Osprey אמר לרויטרס שהיעדר יעד ברור של מדינה, חברה או מסלול מצביע, להערכתו, על ניסיון להפריע לפעילות התעופה באופן כללי. מתיו בורי, מאותה חברה, הציג כמה הסברים אפשריים: אדם או קבוצה ששולחים איומים רבים, איומי חיקוי בעקבות החשיפה התקשורתית או פעילות של מדינה ושלוחיה במסגרת לוחמה היברידית.

אריק סחאוטן, העומד בראש חברת אבטחת התעופה Dyami, מצביע על כך שרוב המדינות שנפגעו תומכות באוקראינה במלחמתה נגד הפלישה הרוסית. “מנקודת מבט גאופוליטית, צריך תמיד לחשוב על תרחיש של לוחמה היברידית”, אמר לרויטרס.

אלירן אלמוג, מנכ״ל חברת הגנת הסייבר לתעופה Cyviation, העלה אפשרות נוספת: ההתרעות החוזרות עשויות לשמש גם לשיבוש הפעילות וגם להתבוננות באופן שבו חברות התעופה, שדות התעופה והרשויות הלאומיות מגיבים. “שירותים חיוניים שונים חווים שיבושים הכרוכים בעלויות כלכליות ועלולים לערער את אמון הציבור”, אמר.

ההבדלים בין האפשרויות משמעותיים. שולח אחד יכול לאיים על טיסות רבות בלי להפעיל רשת. מפיצים נפרדים יכולים להעתיק איום שפורסם בלי לתאם ביניהם. כדי להוכיח קמפיין משותף נדרשות ראיות שמחברות בין ההודעות או השולחים. כדי לייחס אותו למדינה נדרש בסיס נוסף. נכון ל-3 בנובמבר, מקורות חקירה שצוטטו בסוכנות הידיעות האיטלקית אמרו שלא הוכח קשר בין ההתרעות ברומא למקרים במדינות אחרות.

בדיווח איטלקי מ-5 בנובמבר הופיעה גם הודעה נגד הטיסות מהלסינקי ומדבלין לרומא שנחתמה בשם “לוחמי המדינה הגברית”, וכללה מסרים נגד פמיניזם. אולם חתימה זו אינה מאמתת את זהות המפיצים או את קיומו של ארגון, ואינה מוכיחה קשר לשאר ההתרעות.

במקרים המתועדים המחיר כבר נראה בשטח: שדה מודלין נסגר זמנית, במורסיה הופעלו חבלנים וכוחות חירום, ולוט הודיעה על החלפת המטוס בטיסה לפריז לאחר הבדיקה. שנער מדגיש שההשלכות נמשכות מעבר למטוס שקיבל את האיום: “עיכוב לוח הזמנים, שיבוש לוח הזמנים, ויש לזה השלכה גם על הנוסעים שצריכים לעלות על המטוס בטיסות המשך”.

לדבריו, המענה מחייב הסתכלות שחוצה גבולות. “תאר לך מטוס שהמריא מארה״ב לישראל ויש לגביו הודעה אנונימית. מטוס אמריקני שיושבים בתוכו ישראלים עובר מעל מדינות אירופיות”, הוא אומר. “חייב להיות משהו בין-מדינתי אינטגרטיבי בטיפול בדברים כאלה”.

זו גם הקריאה המרכזית שלו בעקבות רצף האירועים: “צריכים לקבל החלטות ברמה הבינלאומית כיצד להתייחס למקרים כאלה”. עד שתתברר זהות המפיצים, הרשויות נדרשות להתמודד עם אותה דילמה בכל פעם מחדש - לבדוק את האיום ברצינות, ובה בעת להימנע מתגובה שמעניקה לשולח האנונימי את מלוא השיבוש שביכולתו ליצור.

לאחרונה פרסם שנער את ספרו האוטוביוגרפי “בא חשבון”, שבו הוא עוסק בין היתר בהיבטים שונים של אבטחת התעופה. הספר זמין לקריאה חינמית באתרו.