הקרב בין בן גביר למפכ״ל מגיע לבג״ץ: “לוי הורה להפעיל כוח נגד חרדים ואמר ‘רוצה לראות דם’”

זו כבר לא רק מחלוקת על מדיניות המשטרה. אחרי שבועות של עימותים סביב מינויים, תקציבים והפעלת כוח בהפגנות, השר והמפכ״ל נמצאים כעת בעימות פומבי וישיר, שבמרכזו שאלת הסמכות על הפעלת המשטרה, וגם טענות קשות הנוגעות להתנהלותו האישית של לוי.

בבקשה שהגיש בן גביר נטען כי במהלך השבועות האחרונים, ובפרט בהפגנות החרדים שהתקיימו ב-29 באוקטובר וב-1 בנובמבר, נקטה המשטרה אלימות קשה כלפי מפגינים בירושלים, בבית שמש ובצומת גהה. לטענת השר, שוטרים השתמשו באלות וברימוני הלם, לרבות במקרים שבהם לא נשקפה סכנה לכוחות.

אלא שהטענה המרכזית שמעלה בן גביר אינה נוגעת רק למעשיהם של השוטרים, אלא להוראות שניתנו להם לכאורה מלמעלה. לפי הבקשה, נודע לשר כי המפכ״ל עצמו הנחה את הכוחות להשתמש באלימות קשה ומוגברת נגד המפגינים החרדים. עוד נטען כי בפני השר צוטטה אמירה המיוחסת ללוי, שלפיה הוא “רוצה לראות דם״.

בן גביר טוען כי המפכ״ל פנה ישירות למפקדים ולקצינים בשטח, והורה להם להפעיל אלות ורימוני הלם עוד לפני תחילת ההפגנות. לטענתו, ההנחיות ניתנו תוך עקיפת שרשרת הפיקוד ובניגוד לנהלים, ואף מנעו מהמפקדים בשטח להפעיל שיקול דעת עצמאי באשר לאמצעים הנדרשים לפיזור ההתקהלויות.

השר מבקש לבסס את טענותיו גם על תיעודים מההפגנות בשלושת המוקדים, שלדבריו צורפו לבקשה וממחישים את השימוש בכוח נגד המפגינים. עם זאת, הטענות על הוראותיו של המפכ״ל ועל האמירה המיוחסת לו הן בשלב זה טענותיו של בן גביר, ולא ממצאים שנקבעו על ידי בית המשפט.

אבל המתקפה של השר על לוי אינה נעצרת בהפגנות. בן גביר טוען כי המפכ״ל העביר את מפקד מרחב דן, ניצב-משנה אלעד קליין, לתפקיד מפקד מרחב איילון, ללא קבלת אישורו. בבקשה נטען כי קליין נהג לקיים שיח עם גורמים בציבור החרדי בניסיון להגיע להבנות במהלך הפגנות, וכי העברתו נעשתה על דעת המפכ״ל ובניגוד להוראות החוק, לשיטת השר.

לכך מצטרפות טענות נוספות על התנהלותו של לוי. בן גביר טוען כי המפכ״ל נעדר מהערכות מצב ומישיבות שוטפות, פונה ישירות לקצינים בשטח ומעביר להם הוראות מבלי לערב את המפקדים הממונים עליהם. עוד נטען כי לוי טס לחו״ל לאחרונה מבלי לעדכן את השר או לקבל את אישורו.

אחת הטענות הפוליטיות המרכזיות בבקשה נוגעת לאכיפה בררנית. בן גביר משווה בין התנהלות המשטרה בהפגנות החרדים לבין הטיפול בהפגנות של קבוצות אחרות. כדוגמה הוא מציג את ההפגנה שהתקיימה ב-7 באוקטובר 2026, לציון שלוש שנים לטבח, שבה, לטענתו, מפגינים חסמו צירים מרכזיים באזור נתיבי איילון, אך המשטרה נמנעה מהפעלת כוח דומה והסתפקה בפינוי ממושך.

מבחינתו של בן גביר, ההבדלים בין האירועים אינם מקריים. השר טוען כי המפכ״ל שינה את מדיניותו לאחר הבחירות, ואף מייחס לשינוי הזה מניעים פוליטיים.

“דני לוי היה מפכ״ל שביצע את המדיניות עד לתוצאות הבחירות וכרגע הוא מכין עצמו לסגלוביץ מרע״מ”, מסר בן גביר.

הדברים הללו מצטרפים למתקפה שהשמיע השר ביום חמישי האחרון, בעקבות פיזור הפגנת החרדים בכביש 4. אז האשים את לוי בניסיון “להתחנף לשמאלנים” ולמצוא חן בעיני השלטון הבא. במשטרה דחו את הביקורת והבהירו כי אכיפת החוק אינה נקבעת בהתאם לזהות המפגינים או לשיקולים פוליטיים.

אלא שהעיתוי של הבקשה החדשה מעורר עניין נוסף. מוקדם יותר היום פרסמה לשכת המפכ״ל הודעה חריגה שבה הזהירה מפני גורמים אינטרסנטיים המבקשים לפגוע בלוי ובמעמדו באמצעות תדרוכים אנונימיים המיוחסים ל“בכיר במשטרה” או ל“גורמים במשטרה״.

בשיחה עם וואלה טענו גורמים בסביבת המפכ״ל כי גורם פוליטי עושה שימוש בתדרוכים המוצגים כאילו הגיעו מבכירים במשטרה, במטרה לפגוע בדני לוי. בסביבתו לא נקבו בשמו של אותו גורם, אך הבהירו כי ימשיכו לדרוש את תקציב המשטרה ואת איוש התפקידים החשובים בארגון.

את ההודעה חתמה לשכת המפכ״ל בהצהרה שלפיה לוי ימשיך להוביל את המשטרה בהתאם לחוק ולשיקול דעתו המקצועי, “ללא מורא וללא כניעה ללחצים חיצוניים״.

וכעת, שעות לאחר הדברים הללו, בן גביר פונה לבג״ץ ומבקש לבטל את צו הביניים שניתן ב-16 באפריל 2026, האוסר עליו להתערב בהפעלת כוח משטרתי כלפי אזרחים, לרבות חקירות המתנהלות בעניינם. לטענת השר, הצו מונע ממנו לממש את אחריותו המיניסטריאלית ולפקח על התנהלות המשטרה, גם במקרים שבהם מופעל לכאורה כוח מופרז כלפי מפגינים.

בבקשה נטען כי המשך תחולת הצו עלול לסכן חיי אדם, וכי יש לאפשר לשר להתערב בדרכי האכיפה כדי למנוע פגיעה במפגינים.

ההתפתחות הנוכחית ממחישה עד כמה החריף הקרע בין בן גביר למפכ״ל שהוא עצמו מינה. מצד אחד, השר מאשים את לוי בהתנהלות בלתי חוקית, באכיפה בררנית ובשינוי מדיניות מטעמים פוליטיים. מהצד השני, בסביבת המפכ״ל מצביעים על גורם פוליטי המבקש לפגוע במעמדו, ומדגישים כי לא ייכנע ללחצים חיצוניים.

במרכז המאבק ניצבת כעת גם שאלה משפטית ועקרונית: האם השר הממונה על המשטרה רשאי להתערב בהחלטות מבצעיות הנוגעות להפגנות, או שמדובר בסמכות הנתונה למפקדי המשטרה בלבד? בן גביר מבקש מבג״ץ לשנות את המגבלות שנקבעו עליו, תוך שהוא מעלה טענות קשות נגד המפכ״ל. כעת יידרש בית המשפט להכריע בבקשה, בעוד הטענות האישיות נגד לוי עדיין טעונות בירור.

הדברים נאמרים לאחר הודעה רשמית וחריגה שפורסמה מטעם לוי, ובה נמתחה ביקורת על פרסומים המתארים משבר אמון ואובדן שליטה במשטרה.

“הניסיון החוזר לייצר מצג שווא של אובדן שליטה ומשבר אמון במשטרת ישראל, באמצעות תדרוכים אנונימיים המיוחסים ל’גורמים במשטרה’, או ל’בכיר במשטרה’, מעלה חשש כי מדובר בגורמים אינטרסנטים הפועלים מטעמו של מי שמבקש לפגוע במפכ״ל ובמעמדו״, נכתב בהודעה.

מדובר בטענה חריגה במיוחד מצד לשכתו של קצין המשטרה הבכיר ביותר. המפכ״ל אינו מסתפק בהכחשת הפרסומים על המתרחש בארגון, אלא מעלה חשש כי מאחורי חלקם עומד מהלך מכוון שנועד להחליש אותו. הדברים שנאמרו כעת לוואלה מוסיפים לטענה ממד פוליטי מפורש, ומעידים על עומק החשדנות בסביבתו של לוי כלפי הגורמים המתדרכים נגדו.

העימות האחרון בין בן גביר ללוי התרחש ביום חמישי, בעקבות פיזור הפגנת החרדים בכביש 4, סמוך למחלף גהה. במהלך העימותים נפצעו שלושה שוטרים וכן מפגינים, והמשטרה הפעילה אמצעים לפיזור ההתקהלות. בן גביר לא הסתפק בביקורת על פעילות הכוחות בשטח, אלא תקף אישית את המפכ״ל והאשים אותו כי הוא פועל מתוך שיקולים פוליטיים בניסיון למצוא חן בעיני מי שעשויים להחליף את השלטון.

השר טען כי לוי מנסה “להתחנף לשמאלנים״, ואף הצהיר כי במשך שנה וחצי המפכ״ל פעל בהתאם לבקשותיו, אך לאחר הבחירות שינה את התנהלותו. הדברים המחישו את עומק השבר בין השניים, אך גם העלו מחדש את שאלת גבולות סמכותו של השר הממונה על המשטרה מול שיקול דעתו המקצועי של המפכ״ל.

במשטרה דחו את הביקורת והדגישו כי תפקיד השוטרים הוא לאכוף את החוק ולשמור על הסדר הציבורי, ללא קשר לזהות המפגינים. כעת, ימים ספורים לאחר המתקפה מצד השר, בסביבת המפכ"ל מעלים טענות על ניסיון פוליטי לפגוע בו באמצעות תדרוכים לתקשורת.

אלא שהמאבק בין השניים החל עוד קודם. בחודש ספטמבר התפוצצה מחלוקת סביב סבב מינויים של קצינים בכירים במשטרה. בן גביר ביקש להקפיא את המינויים עד לאחר הבחירות, בעוד המפכ״ל ביקש לקדם אותם. אחת מנקודות המחלוקת הייתה מינויה של ניצב משנה תמר ליברטי לסגנית היועץ המשפטי למשטרה, מינוי שבן גביר התנגד לו.

בהמשך הגיע גם העימות על תקציב הארגון. לוי פנה לשר ולראש הממשלה בנימין נתניהו והתריע כי עיכוב בהעברת 333 מיליון שקלים למשטרה פוגע ביכולתה למלא את משימותיה. בן גביר השיב במתקפה משלו, והאשים את המפכ״ל כי הוא נשלט בידי היועצת המשפטית לממשלה.

כך הפכו בתוך שבועות חילוקי דעות סביב מינויים, תקציבים והפעלת כוח באירועי מחאה למאבק גלוי בין השר הממונה על המשטרה לבין העומד בראשה. כעת, כאשר בסביבת המפכ"ל מדברים במפורש על גורם פוליטי שמבקש לפגוע בו, נדמה שהעימות מקבל ממד אישי נוסף.

בהודעה שפורסמה היום נכללה גם אזהרה כלפי מי שמותחים ביקורת על המפכ״ל באמצעות תדרוכים אנונימיים. “מוטב כי מי שמבקש למתוח ביקורת על תפקוד המשטרה יעשה זאת בגלוי, ולא יסתתר מאחורי תדרוכים עלומים וניסיונות להחליש את הארגון ואת העומד בראשו״, נכתב.

הודעת לשכת המפכ"ל נחתמה במסר חד: “מפכ״ל המשטרה ימשיך להוביל את הארגון בהתאם לחוק ולשיקול דעתו המקצועי, ללא מורא וללא כניעה ללחצים חיצוניים״.

הבחירה להדגיש את ההתנגדות ללחצים חיצוניים, לצד הטענה החדשה שנמסרה לוואלה על ניסיון פוליטי לפגוע במפכ"ל, מעניקה להודעה משמעות רחבה יותר. ועדיין, למרות העימות החריף עם בן גביר, בסביבת לוי לא הצביעו במפורש על השר כמי שעומד מאחורי המהלך הנטען.

יש כאן גם שינוי משמעותי ביחסים בין השניים. בן גביר הוא האיש שבחר בלוי לתפקיד המפכ״ל, אך מי שהיה אמור להיות שותפו המרכזי בניהול המשטרה הפך למוקד של ביקורת חריפה מצדו. כעת, כשבסביבת המפכ"ל כבר מדברים על ניסיון לפגוע בו, המאבק אינו נוגע עוד רק למינויים, לתקציבים או להתנהלות המשטרה בהפגנות, אלא גם למעמדו של מי שעומד בראשה.

השאלה שנותרה פתוחה היא מי אותו גורם פוליטי שאליו מכוונים בסביבת המפכ״ל, והאם מאחורי התדרוכים עומד מהלך מתואם כפי שהם טוענים. מה שכבר ברור הוא שהיחסים בין השר למפכ״ל הגיעו לעימות פומבי חריף, בשעה שהארגון שעליו הם מופקדים נמצא במרכז המאבק.