ראש השב"כ התריע אמש (שני) בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני מפני התארגנויות טרור חסרות תקדים בפזורה הבדואית בנגב. בדבריו לחברי הקבינט פירט ראש השירות כי במערכת הביטחון מזהים ניסיונות להקמת תשתיות בעלות אופי צבאי ממש בתוך שטח ישראל: "יש מקומות בפזורה הבדואית עם תשתיות צבאיות שאנחנו מסכלים כל הזמן, ניסיונות של הקמת גדודים כמו צבאיים – זו תופעה מאוד מדאיגה".
האזהרה החריגה מגיעה על רקע עלייה רצופה בשנתיים האחרונות במעורבות אזרחים ישראלים מהפזורה הבדואית באירועי טרור, בהברחות אמל"ח בגבול מצרים ובקשרים עם גורמי טרור ביהודה ושומרון וברצועת עזה. בשירות הביטחון הכללי ובמשטרה מזהים כי הזליגה של נשק בלתי חוקי בהיקפים נרחבים לתוך הנגב, לצד תהליכי הקצנה לאומנית ודתית, ייצרה קרקע פורייה לצמיחתן של התארגנויות חמושות מקומיות.
במערכת הביטחון מצביעים על כמה מגמות מרכזיות שמזינות את התופעה: הברחות אמל"ח הפכו את הנגב למוקד הצטיידות בנשקים תקניים, כולל רובי סער, מטענים תקניים ואמצעים לראיית לילה. בנוסף, טשטוש הגבול בין פלילי ללאומני. תשתיות שהחלו כארגוני פשיעה וגביית דמי חסות (פרוטקשן) עוברות תהליכי הקצנה ומפנות את נשקן לניסיונות פיגוע.
מגמה נוספת שמשפיעה היא זירות הלחימה. תעמולה של חמאס ודאע"ש ברשתות החברתיות מובילה צעירים מהפזורה להקים חוליות מקומיות ולנסות לחקות דפוסי פעולה של ארגוני הטרור ביהודה ושומרון. בשב"כ, במשטרה ובצה"ל ממשיכים במאמץ הסיכול הממוקד בפזורה, הכולל מעצרים ליליים, תפיסות אמל"ח ושימוש בכלים מודיעיניים מתקדמים כדי לגדוע את ניסיונות הקמת ה"גדודים" עוד בשלבי ההתארגנות הראשוניים.
רק לפני יומיים, במהלך כנס שהתקיים ברהט בהשתתפות ניצב בדימוס יואב סגלוביץ, לשעבר סגן השר לביטחון הפנים, ומקום שני ברשימת רע"ם, נשמעו בסמוך צרורות ירי כחלק מסכסוך בין חמולות בעיר. ״בזמן המפגש נשמעו צרורות ירי ממש קרוב אלינו, בשעת ערב מוקדמת. הדבר הבלתי נתפס הוא שכאן בעיר זה כבר כמעט הפך לשגרה. רק אתמול נשמעו במשך שמונה שעות ברצף צרורות ירי", אמר סגלוביץ' והוסיף, "אסור שדבר כזה יהפוך לשגרה. זהו כישלון חמור של הממשלה, שהפקירה את הביטחון האישי של האזרחים".
ממפלגת עמך ישראל בראשות עופר וינטר, נמסר בהתייחסות לאזהרת זיני: "הפרסום על אזהרת ראש השב״כ בנוגע לניסיונות להקמת גדודים צבאיים בפזורה הבדואית אמור להוות דגל אדום בוהק לממשלת ישראל ולמערכת הביטחון". עוד הוסיף וינטר: "איפה ראש הממשלה? איפה שר המשטרה?".
וינטר המשיך ותקף: "מתחת לאף שלכם מקימים מיליציות חמושות שמסוגלות לטבוח באזרחי ישראל. מה אתם עושים עם זה?". "הכישלון הצורב באיסוף כלי הנשק במגזר הערבי יתפוצץ לנו בפנים. בלי קונספציה ובלי תירוצים. הגיע זמן הכרעה. הגיע זמן וינטר", קרא.
במגזר הבדואי זועמים: "מדובר באמירות שנוגעות לבחירות"
ראש מועצת חורה, חבאס אלעטונה, אמר לוואלה בתגובה לדברי זיני: "אין דבר כזה אצלנו. גם העיתוי, עשרים יום לפני הבחירות, מוזר מאוד. זוהי מערכת בחירות דמוקרטית, והעיתוי להגיד דברים כאלה הוא בגלל הבחירות. רוב הבדואים הם אנשים נורמטיביים, מתנהלים על פי חוק ותורמים למדינה. יש עבריינות אצל מיעוט קטן, אבל זה בשום פנים ואופן לא טרור. האחוז הקטן הוזנח במשך עשרות שנים".
אחמד, תושב רהט, זעם על התבטאותו של ראש השב"כ: "לצערי, גם ראשי מערכות הביטחון לא עוזרים להרגעת הרוחות ולהפסקת ההסתה נגד הבדואים. את תופעת הנשק הלא חוקי בחברה הערבית בכלל ואצל הבדואים בפרט תמיד התחננו שיילחמו בה - ללא מענה. הבדואים בנגב מחכים שיקבלו הכרה בכפרים וטיפול בבעיות שלהם, על מנת שיחיו בכבוד כמו בני אדם. אם יתברר שיש כל התארגנות עבריינית או לאומנית, כולנו מגנים ומתנגדים לזה".
גם במועצת הכפרים הבלתי מוכרים זעמו על דבריו של ראש השב"כ וטענו כי מדובר בשיקולים פוליטיים: "כל המדינה יודעת כבר שזיני הפך את השב"כ לסניף של הליכוד, עם השקרים הנלווים לכך. הכותרות האלה לא נכתבו במשרדי השב"כ, אלא במשרדו של יונתן אוריך, והן מצוצות מהאצבע מא' ועד ת'. ספין מקצה לקצה, שכל מטרתו להוסיף כמה קולות של שונאי ערבים לקואליציית האסונות. אנו רואים בחומרה רבה את ההסתה חסרת התקדים הזאת".
ראאד אלקיען, תושב חורה ופעיל חברתי אמר כי הם מתריעים כבר שנים בכל הנוגע לנשק הבלתי חוקי, לירי ולאלימות בחברה הבדואית. ״הצבענו שוב ושוב על היקף התופעה ועל המחיר הכבד בחיי אדם, אך המענה הממשלתי לא היה מספק. בעשור האחרון שילמו אזרחים בדואים רבים בחייהם, ולכן אי אפשר לראות בכך רק סוגיה של משטרה ואכיפה״, אמר.
״המאבק באלימות מחייב טיפול עמוק ורב-מערכתי. לצד אכיפה נחושה, נדרשים חינוך, תעסוקה והכשרות מקצועיות, תכנון ודיור, תשתיות ושירותים ציבוריים, מסגרות פנאי וספורט והזדמנויות לצעירים״ אמר אלקיען והוסיף כי ״ כאשר במשך שנים חסרים פתרונות תכנון ודיור, ובמקומם פוגשות משפחות בעיקר אכיפה על בנייה ללא היתר, יש לבחון גם את הקשר בין מדיניות התכנון למציאות החברתית. השאלה אינה רק כמה כלי נשק נתפסו וכמה חשודים נעצרו, אלא מה נעשה היום כדי שבעוד חמש שנים יהיו פחות אמצעי נשק ואלימות, ויותר חינוך, תעסוקה, ביטחון אישי ותקווה״.