את רוצה להיות את עצמך, תמיד, כבר מהרגע הראשון, ומצד שני, הכל תלוי באותו רגע. מה עושים ? כמו רבים וטובים, מתפשרים. וואלה!אהבה וקופידון, שמתיימרים להיות קצת בעניינים, ליקטו עבורך כמה עצות ששווה תמיד להחזיק בשלוף.
* תני לו מחמאה. (בשאיפה שהיא תגיע לו) זאת לא חייבת להיות מחמאה ענקית, מספיקה הנדת ראש של הערכה על החולצה/שעון/דיוק בזמן וכו', וכבר הקלת על הלחץ בלי להתאמץ. בשבילו זה בעצם איתות :" יש לך סיכוי
אפשר להירגע".
* את לא חייבת לספר לו הכל על ההתחלה. זה לא אומר שצריך לשחק אותה אשת המסתורין אם זו לא את. אבל למשל, רשימת האקסים שלך, או כמה זמן את לבד, לא ממש רלוונטית בפגישה הראשונה. לא נבקש ממך להיות "פאם-פאטאל" אבל כמה סימני שאלה רק מוסיפים לערנות רצויה.
* את לא חייבת להיות תמיד פנויה. תראי רצון טוב, אבל אל תתני לו להרגיש שהעיתוי תלוי רק בו.
* תחזירי צלצול, אבל בלי למהר. מתח חיובי עושה פלאות בראש של בן הזוג הפוטנציאלי. (בדיוק כמו שהוא עושה אצלך)
* אל תשכחי את עצמך (או את המשפחה והחברים שלך). גם אם התאהבתם, וזה כובש את כל כולך, עד שלא מעניין אותך כלום יותר, אל תאבדי את עצמך. הרי לו זה לא יקרה, ותתפלאי, הוא גם לא רוצה שזה יקרה לך.
* גם אם את כבר מרגישה שלו, חכי עם ההצהרות. גם אם מבחינתך כבר אפשר לחפש שמות לילד, שיתוף מוקדם מדי במחשבה על עתידכם הרחוק יוציא את הגבר מהזירה בה הוא במיטבו ( החיזור) ויכניס אותו לתרדמה או לחיפוש זירה חדשה. וגם אם נדמה לך שטעית וכבר נוצר לו רושם כזה, משפט אחד כמו "תשמע.. אני לא יודעת חשבתי עלינו ו סתם", עם כיווץ קטן בשפה, והוא כבר ידרך כמו קפיץ רק כדי להשיג אותך בחזרה.
* אל תבטלי את האינסטינקטים שלך. את נורא רוצה שזה יצליח, אבל משהו מאותת לך שזה לא זה. את תתפלאי לדעת כמה הערוץ ה"לא מודע" שלך, קולט את מה שאת תביני מאוחר מידי.
או-קיי. אני מודה שיש עקרון מוביל לכל העצות האלה, ואני מקווה שהן לא ירגיזו אף אחת, (ובעיקר אף אחד), או יגרמו לך להתנהג בקרירות מופרזת בעתיד. אך אם תאמצי את העצות האלה, יש סיכוי סביר, שבן הזוג שלך יחשוב שאת, זה הדבר הכי טוב שקרה לו.
כי במידה כזו או אחרת, גבר, באיזה שהוא שלב, במיוחד בהתחלה, ישאל את עצמו, האם הוא יכול היה להשיג מישהי "שווה" יותר.
אז אם לא בא לך שיתלבטו לגבייך, תני לו להתלבט אם הוא בכלל יכול להשיג אותך !
שלכן, אלדד