נולד בפו שבצרפת. בנו של עורך דין. קיבל חינוך כללי ובגיל 17 התגייס לצבא ופתח בקריירה צבאית ארוכה. עלה במהירות בסולם הדרגות הצבאי במהלך המלחמות סביב המהפכה הצרפתית אשר בה תמך. נפוליאון הכיר בו כמנהיג צבאי חשוב מאז 1798. מילא תפקידי פיקוד בכירים ולזמן מה שימש כשר המלחמה בממשלת נפוליאון. ב-1804 מונה לדרגת מרשל, שהייתה הדרגה הגבוהה ביותר בצבא הצרפתי. שימש כמושל צבאי בשטחים שנכבשו בגרמניה על ידי נפוליאון. בזכות אישיותו בקשו ממנו אסיפת הנציגים השבדית בשנת 1810 לשמש כיורש עצר למלך שבדיה קרל ה-13, שהיה ערירי. נסיך הכתר החדש הגיע לשבדיה, קיבל את הדת הלותרנית, אומץ לבן על ידי קרל ה-13 והפך עד מהרה למלך בפועל ומאז מותו של קרל ה-13 בשנת 1818, למלך שבדיה - קרל ה-14. כמה שנים לפני הכתרתו ספחה שבדיה את נורבגיה, שהייתה בשליטה דנית וברנדוט הפך גם למלך נורבגיה. בתקופת שלטונו ידעה שבדיה שלום ושגשוג כלכלי והוא נחשב למלך מוצלח שקנה את לב נתיניו.