נולד בביגנון שליד נמור בנו הצעיר של המרקיז דה-מירבו ובת האצולה מריה ג'נביבה דה-ווסן. התגלה כעילוי למד בבתי ספר מעולים ואולם נפלט מתוכם בגין בעיות משמעת. כך היה גם כשהתגייס לצבא. משנפלט משרותו הצבאי עסק במיני מקצועות שהביאו עליו צרות עד כדי ניכור ממשפחת האצולה שלו. ב-1789 ניסה לחזור לשורות מעמד האצולה, ואולם הוא נדחה. אביו סרב לתת לו חלק מנחלותיו. כתוצאה מכך העמיד עצמו לבחירה באסיפת המעמדות כנציג המעמד השלישי. ביקש ליצור בצרפת מלוכה קונסטיטציונית, הפך עם הזמן, לאחר המהפכה הצרפתית, כנציג מתון של תביעות המלוכנית, והתנגד בתוקף לצעדים הקיצוניים של אנשי רובספייר. ביקש לגשר בין הקיצונים מכאן והמלוכנים מכאן, ואף הציע להעביר את חצר המלך מפריס לרואן וליצור שם קבוצת כוח נגד הרדיקליזם האנטי מלוכני שבעיר הבירה. נחשב כאיש המתון מבין אנשי המהפכה בשל דעותיו. פטירתו הטבעית ב-1791 הוותה אם כך מכה אנושה לאלה שבקשו למתן את המהפכה.