נולד בווינה בשנת 1878 למשפחה מלומדת. סבו היה מגדולי החוקרים בספרות, תלמוד ומדרש. למד בבתי ספר כלליים .
למד מאז 1896 פילוסופיה באוניברסיטאות וינה, לייפציג, ציריך וברלין. הוסמך כד"ר לפילוסופיה באוניברסיטת ברלין.
בהיותו באוניברסיטה החל בפעילות ציונית.
הצטרף ל"פרקציה הדמוקרטית" בהנהגת מוצקין וחיים וייצמן שהעבירה ביקורת נוקבת על הרצל וביקשה לשנות את התנועה הציונית באמצעות הפעלת פעילות תרבותית-משכילית תנועה ובדמוקרטיזציה של ההסתדרות הציונית.
לאחר הצלחת אנשי הפרקציה הדמוקרטית,בעיקר בקונגרסים השלישי עד החמישי, השתלב בובר בהנהגת ההסתדרות הציונית ומונה על ידי הרצל כעורך ה"די ואלט", בטאון ההסתדרות הציונית.