בשנות מהפכת 1905 ולאחריהן פתח בורוכוב את התיאוריה הציונית סותיאליסטית שלו, האומרת שהעלייה לארץ ישראל חייבת להתקיים בגין מצבו הקשה והייחודי של הפרולטריון היהודי. התהליך הנו על פי אותה תיאוריה "סטיכי" - דטרמיניסטי; הוא חייב להתבצע. בשנים הללו הפך בורוכוב לאישיות המרכזית בין פועלי ציון. הוא הצליח לאחד את כלל האגודות הפועליות ציוניות ברוסיה ואחר כך מחוצה לה והקים בפולטבה ב-1906 את מפלגת פועלי ציון ושנה אחר כך הקים בהאג את "ברית הפועלים היהודית העולמית פועלי ציון. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא הגר לארצות הברית והפך שם לאישיות מרכזית בתנועת פועלי ציון שם. משפרצה במארס 1917 מהפכה ברוסיה הוא חזר לשם בתקווה להשתתף ולקחת חלק פעיל במהפכה. ואולם הוא חלה בשיאה של המהפכה, וכחודש לאחר שהבולשביקים עלו לשלטון הוא נפטר מדלקת ריאות.