בתחילת מלחמת האזרחים מונה כקולונל ופקד על מספר קרבות שבחלקם אף נחל תבוסה, ואולם עד מהרה התגלה כקצין מוכשר ביותר ולמרות שמנהגו לשתות לשכרה היה ידוע הוא הפך בסופו של דבר לאיש אמונו של לינקולן ולמפקד צבא היוניון. בפיקודו הוא הנחיל תבוסה לצבא הקונפדרציה ב-1864. הוא הקפיד לנסח תנאי כניעה כאלה שיאפשרו בסופו של דבר למדינות הקונפדרציה להצטרף מחדש לשאר מדינות האיחוד. ב-1869 נבחר כנשיא ארצות הברית תפקיד בו כיהן שמונה שנים. תקופת נשיאותו הייתה רוויה בשערוריות ורבים ראו בכהונה משום מתן פרס למצביא. זאת למרות שהוא לא היה נגוע בשחיתות. בתום כהונתו התברר שהפסיד את כספו בשל התמוטטות עסקיו. בקרב העם האמריקני הוא נשאר לתמיד כמצביא שניצח במלחמה העקובה ביותר מדם חיילים אמריקנים וכאדם ללא רבב שידע לקבל את המפסידים בקרב. לעומת זאת, תקופת נשיאותו לא תזכר , אלא כצל הניצב ליד תהלה שהייתה.