נולד בפינסק בשנת 1839. קיבל חינוך תורני ולמד בישיבות וולוז'ין ואיישישוק.
שימש כרב בערים שוקיאן (שבקובנה, 1867-1869) שווינצאן (שבחבל וילנה, 1869-1884), ועד מותו בלידא שליד וילנה. בישיבה שהקים בלידא פיתח שיטות לימוד חדשות שבהן לימדו לימודי חול בנוסף ללימודי קודש.
היה מראשוני הרבנים שהצטרפו לתנועת חיבת ציון והחל לבלוט כמנהיג הפלג האורתודוכסי-ליטאי בתנועה.
בשנת 1884 נבחר כציר בוועידת קאטוביץ. ובבוא הרצל הצטרף בהתלהבות לתנועתו ושימש כציר בקונגרסים הציוניים מאז הקונגרס השלישי.