נולד למשפחה בורגנית שמוצאה מצ'כיה. למד בבתי ספר מעולים ולמד משפטים באוניברסיטה. פתח בגיל צעיר בפרקטיקה משפטית. בבוסטון והיה מחשובי עורכי הדין בעיר בין השנים 1889 ל-1916. נודע כמשפטן כלוחם למען זכויות הפרט. היה פעיל ציוני מאז הופעתו של הרצל והצטרף ב-1912 להסתדרות ציוני אמריקה, שם בלט כמנהיג. ופעל להרחבת התנועה. שנתיים אחר כך מונה לראש הוועד הזמני לענייני הציונות, ועמד בראשו עד שמונה כשופט לבית המשפט העליון. כבר בצעירותו נטה לפעילות פוליטית ענפה, והיה ממקורבי הנשיא וודרו וילסון שפעל למינויו כשופט בית המשפט העליון.