פרסום ראשון: ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, מתריע מפני איום של חדירת נחילי רחפנים ורחפני נפץ מרצועת עזה לעיר וליישובי העוטף, ודורש ממערכת הביטחון להיערך בדחיפות לתרחיש של פשיטה אווירית. במכתב ששיגר היום (שני) לשר הביטחון ישראל כ"ץ, לרמטכ"ל אייל זמיר ולמפקדי פיקוד הדרום ואוגדת עזה, דורש דוידי להקים מערך התרעה ייעודי לתושבים, לפרוס אמצעים לנטרול רחפנים ולהוציא הנחיות התגוננות מותאמות לאיום.
במכתב, שכותרתו "התראה אסטרטגית דחופה - איום הרחפנים והפשיטה האווירית על העיר שדרות ויישובי העוטף", מזהיר דוידי כי מערך ההגנה הקיים עלול שלא לספק מענה לאיומים המתפתחים בשדה הקרב. "אני פונה אליכם באופן דחוף, מתוך אחריות עליונה לשלומם וביטחונם של תושבי העיר שדרות ועוטף עזה. מעל 3 שנים חלפו מאז ארועי ה-7 באוקטובר ועדיין המלחמה מתחוללת ואני כראש עיר חש חובה להכין את העיר לאיומים הבאים", כתב.
לדברי דוידי, האיום הביטחוני על יישובי העוטף אינו מוגבל עוד לירי רקטות ופצצות מרגמה. "ההתפתחויות בעת האחרונה מוכיחות כי שדה הקרב משנה את פניו במהירות דרמטית", ציין, והזהיר כי איום הירי תלול המסלול אינו עוד האיום הבלעדי על האזור.

"הדבר מדיר שינה מעיני"
ראש העיר התייחס במכתבו להתפתחויות בלחימה באוקראינה, ובהן שימוש ברחפנים לחילוץ פצועים ולהפעלת נחילי רחפנים. לטענתו, יכולות אלה ממחישות את הצורך בהיערכות לתרחישי תקיפה חדשים גם בגבול רצועת עזה. "עבורנו, תושבי העוטף, אירוע זה מהווה תמרור אזהרה בוהק המחדד את גודל הסכנה של פשיטה אווירית באמצעות רחפנים המשוגרים מרצועת עזה", כתב.
דוידי טען כי כבר כיום מתבצעות הברחות של אמצעי לחימה וציוד מתקדם לרצועת עזה באמצעות רחפנים כבדים, והעלה שאלות בנוגע ליכולת מערכת הביטחון להתמודד עם התרחיש. "אני שואל את גורמי הבטחון שוב ושוב מה המענה לאיום זה? מה יהא אם יגיעו לעיר שדרות נחילי רחפנים?".
אחד החששות המרכזיים שמעלה ראש העיר נוגע ליעילות המרחבים המוגנים מול רחפני נפץ. "הדבר מדיר שינה מעיניי ואיני יודע אם המרחבים הממוגנים שבעיר יתנו מענה, או שמא ביכולת האויב להחדיר את רחפני הנפץ לתוך המרחב המוגן כפי שאני רואה שמתבצע בזירות לחימה אחרות", כתב.
לדבריו, החשש הוא שמערכת הביטחון ממשיכה להתמקד בהיערכות לאיומי העבר, במקום להתאים את המענה לאיומים החדשים. "החשש העמוק ביותר שלי ושל הנהגת העיר הוא כי מערכת הביטחון ממשיכה להיערך לקרב שהיה - תוך התמקדות במיגון קלאסי מול רקטות - ולא לקרב העתידי שכבר מציץ מעבר לגדר".

במכתבו הציג דוידי שלוש דרישות מרכזיות ממערכת הביטחון. הראשונה היא גיבוש והפצת הנחיות של פיקוד העורף להתגוננות אזרחית מפני נחילי רחפנים ופשיטות אוויריות, כך שהתושבים ידעו כיצד לפעול במקרה של איום.
הדרישה השנייה היא חיבור שדרות למערכות גילוי המזהות איומים בגובה נמוך, והפעלת התרעה ממוקדת בזמן אמת. בנוסף, דורש ראש העיר לפרוס אמצעי נטרול ותקיפה נגד רחפנים במעטפת ההיקפית של העיר ושל יישובי העוטף.
פנייתו של דוידי מצטרפת לדרישות שהעלו נציגי 11 רשויות בנגב המערבי להסדרת פערים במערך הביטחון האזורי. פורום החירום והביטחון של אשכול נגב מערבי, בניהולה של בלה אלכסנדרוב, דורש לכנס בדחיפות דיון משותף עם גופי הביטחון ולקבל החלטות מחייבות בנושאים הנוגעים להיערכות הרשויות למצבי חירום.
בין הדרישות: הגדרה ברורה של סמכויות הפיקוד וחלוקת האחריות הביטחונית בין הגופים השונים, הסדרת האחריות להפעלת מערכות המצלמות והתצפית ולתחזוקתן, והקמת מערך קשר מתואם בתדר אחוד בין הרשויות, צה"ל, המשטרה ופיקוד העורף.
נוסף על כך, דורשים נציגי הרשויות לקבוע גורמים אחראים לביצוע ההחלטות, לוחות זמנים ומנגנוני דיווח ובקרה, לצד פתרונות חלופיים למקרה של תקלה במערכות הקשר. הפניות משקפות את החשש של ראשי הרשויות מפני פערים בהיערכות לאיומים ביטחוניים מתפתחים, יותר משלוש שנים לאחר מתקפת 7 באוקטובר.