תחילה מילא גבלס תפקידים משניים במפלגה, אולם ב- 1925 נחשף גרגור שטראסר, אשר היה הרוח החיה מאחורי ה"סוציאליזם" הנאצי, ליכולתו הרטורית הגבוהה, ומינה אותו למזכירו, תחת היינריך הימלר אשר התפטר זה מקרוב.
גבלס זוהה באותה עת עם גרגור שטרסר והאגף השמאלי של המפלגה, שהחזיקו בהשקפות אנטי קאפיטליסטיות. הוא האמין שברית המועצות היא בעלת בריתה הטבעית של גרמניה כנגד המערב וייסד את כתב העת "מכתבי הנאציונל סוציאליסטים" (" Nationalsozialistischen Brief") אשר הציג קו אנטי-קפיטליסטי מובהק.
המעבר לנאציזם נבע לא מאידיאולוגיה, אלא היה מהלך אופורטוניסטי טהור.
ב- 1925 הציעו גבלס ושטראסר, כי המפלגה תתמוך בהלאמת רכושו של בית המלוכה הישן. היטלר התנגד, מלוכנים רבים היו ממני המפלגה, והתחברות עם קומוניסטים היתה מרחיקה את תומכיה מן המעמד הבינוני-גבוה.
ב- 22 בנובמבר התכנס האגף השמאלי של המפלגה מתוך שאיפה לשנות את אופיו הריאקציוני של המצע הנאציונל-סוציאליסטי. היטלר החרים את הכנס.
משתתפי הכנס אישרו את הצעת ההצטרפות לקומוניסטים.
ב- 14 בפברואר 1926, כינס היטלר אסיפה משלו בבאמברג. האסיפה היתה מורכבת מתומכיו של היטלר, מן האגף הימני של המפלגה. את האגף השמאלי יצגו רק גבלס ושטראסר. האסיפה אילצה את גבלס ושטראסר לחזור בהם מהחלטתם בדבר ההצטרפות לקומוניסטים.
כאן החלה ההתקרבות בין היטלר וגבלס. אט אט, עבר גבלס למחנה ההיטלראי של המפלגה.
בנובמבר 1926 מונה לראש סניף המפלגה בברלין, אשר היתה מעוז הסוציאליזם ולכן היוותה אבן נגף בדרכם של הנאצים.
בשנת 1927 הקים את השבועון "המתקפה" ("Der Angriff").
הצלחתו בברלין הרשימה את היטלר, וב- 1929 החליף גבלס את שטראסר כראש מנגנון התעמולה הנאצית.
בשנת 1931 נישא למגדה גבלס.