ג'וואד יוסף חסיב, בן חמש מהכפר הפלסטיני קפין שליד הישוב חריש, מת אתמול לאחר שננשך בידי כלב שנמצא נגוע בכלבת. חטיב ננשך לפני יותר מחודש, נסיבות הטיפול בו טרם התבררו במלואן.
מקרה זה מצטרף למקרה קודם, מלפני שנה וחצי, שבו מת הילד הפלסטיני מוחמד נוומאן ג'ראדת בן ה-4 מסילת אל-חרתיה, שננשך על ידי כלב משוטט, לא חוסן בזמן, ומת בייסורים קשים לאחר שכבר היה מאוחר מדי להצילו.
בשנה שעברה שילם את המחיר גם תושב נצרת בן 76 שננשך על ידי כלבו הפרטי שלא היה מחוסן.
רצף האירועים מעורר דאגה: לפי הנתונים שנמסרו לוואלה, מתחילת 2026 אובחנו 117 מקרים בבעלי חיים, לעומת 103 בכל שנת 2025 ו־55 בשנת 2024. מדובר בעלייה של כ־14% לעומת השנה שעברה וביותר מפי שניים מהמספר שנרשם ב־2024 — וזה עוד לפני סיום השנה.
2 קורבנות נוספים מ-2025
האירועים הקשים מדגישים את אכזריות הנגיף: מחלת הכלבת היא חשוכת מרפא. מרגע הופעת הסימנים הקליניים הראשונים בבני אדם או בחיות, המוות הוא ודאי ואין דרך להציל את החולה. הדרך היחידה למנוע את המוות היא שטיפה יסודית של מקום הנשיכה במים זורמים וסבון במשך 10 דקות, חיטוי, ופנייה דחופה לקבלת סדרת חיסונים ואימונוגלובולין מיד לאחר החשיפה.
מחלה בלי גבולות
המציאות הזו מוכיחה שוב כי למחלת הכלבת אין גבולות. מצב זה הביא לכך שלפני כשנה וחצי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (ה-CDC) הגדיר את ישראל והרשות הפלסטינית כאזור סיכון גבוה לכלבת. למעשה, כלב או חיית בר נגועים נדרשים רק לעבור מרחק קצר ביותר כדי להיכנס לתוך ישראל, משטחי יהודה ושומרון או המדינות השכנות. מדינת ישראל מוקפת בגבולות שבהם השכנות (סוריה, לבנון וירדן) אינן מטפלות כראוי במחלה בקרב חיות הבר והבית, והתפרצויות הכלבת בארץ ניזונות באופן קבוע מחדירות מתמידות של חיות בר נגועות ממדינות אלו.
המקרים המאומתים מתחילת השנה הם שיא כל הזמנים מאז קום המדינה. חשוב להדגיש כי מספר זה מתייחס אך ורק למקרים שהתגלו בפועל: כלומר, לחיות שעוררו חשד לחולי, נתפסו ונשלחו לבדיקות מעבדה במכון הווטרינרי בבית דגן, ושם החשד התאמת רשמית. בפועל, במציאות ישנם מקרי תמותה רבים נוספים בקרב חיות בר בטבע שכלל אינם מתגלים או מדווחים. משום כך, המקרים המוכרים והמתועדים מהווים רק את קצה המזלג, מעין מדד וקנה מידה המעידים על היקף ועוצמת המחלה האמיתיים המסתתרים בשטח.
גור בן ארבעה חודשים אובחן; 17 נחשפים הופנו לטיפול
באירוע שאובחן לאחרונה בגליל הובא גור כלבים בן ארבעה חודשים, מגזע קאנה קורסו, למרפאה וטרינרית בידי המשפחה שמגדלת אותו.
התנהגותו עוררה את חשדו של הווטרינר, ובדיקת מעבדה אישרה כי הוא נגוע בכלבת. בעקבות האירוע הופנו 17 בני אדם שנחשפו לגור לקבלת טיפול מונע והחלו בסדרת חיסונים.
האירוע ממחיש שגם כלב ביתי צעיר עלול להימצא נגוע. אין להסתמך על גיל החיה, על היכרות עמה או על מראה חיצוני כדי להחליט אם חשיפה מחייבת בירור רפואי.
מות הילד: "לבדוק מדוע לא ניתן טיפול מונע במועד"
ד"ר מיכאל אטינגר, רופא וטרינר ויו"ר הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל, אומר לוואלה כי לפי המידע שבידיו, הפצע של הילד נתפר לאחר הנשיכה, אך באותו שלב לא ניתן טיפול מונע נגד כלבת. לדבריו, חיסון ואימונוגלובולין ניתנו רק לאחר הופעת תסמינים נוירולוגיים.
"התנהלות זו מעלה חשש לכשל חמור, ואף חשש לרשלנות רפואית, ומחייבת בירור מקצועי של מלוא שרשרת הטיפול והמגעים הרבים בדרך", אמר. "יש לבדוק מדוע לא ניתן טיפול מונע במועד, אילו הנחיות קיבלה המשפחה והאם היו חסמים בזמינות הטיפול. קביעת האחריות מחייבת בחינה של מלוא הרשומה הרפואית".
אטינגר הוסיף כי הבדיקה צריכה לכלול גם את המענה המערכתי: מתי דווחה הנשיכה, האם אותר הכלב, האם זוהו נחשפים נוספים ומתי החלה חקירה אפידמיולוגית.
מדובר בשאלות המחייבות בירור, ולא בקביעה שהתרחשה רשלנות. מסקנות לגבי הטיפול ואחריות הגורמים המעורבים מחייבות עיון במסמכים וקבלת תגובתם.
הטיפול צריך להתחיל לפני הופעת התסמינים
כלבת היא מחלה נגיפית הפוגעת במערכת העצבים. לאחר הופעת התסמינים הקליניים היא קטלנית כמעט תמיד, ואין טיפול שמרפא אותה באופן מהימן. לעומת זאת, טיפול מונע מתאים לאחר חשיפה ולפני הופעת תסמינים יעיל ביותר במניעת המחלה והמוות.
הטיפול עשוי לכלול סדרת חיסונים ובמקרים המתאימים גם אימונוגלובולין — נוגדנים המספקים הגנה מיידית. הצורך והרכב הטיפול נקבעים לפי אופי החשיפה והיסטוריית החיסון. לא כל מגע עם בעל חיים מחייב חיסון, אך אין להחליט על כך באופן עצמאי.
גם אם חלף זמן מהנשיכה ולא ניתן טיפול, יש לפנות בדחיפות להערכה רפואית ולא להמתין לתסמינים.
מה עושים אחרי נשיכה או שריטה?
לפי הנחיות משרד הבריאות:
1. שוטפים מיד: את מקום הפגיעה במים זורמים ובסבון במשך כ־15 דקות.
2. מחטאים: באלכוהול 70% או בתמיסת יוד.
3. פונים בהקדם ללשכת הבריאות: לצורך הערכת החשיפה והצורך בטיפול מונע, גם כשהכלב מוכר וידוע כמחוסן.
4. אם לשכת הבריאות סגורה: פונים לחדר מיון. משרד הבריאות מציין חריג של נשיכה או שריטה שטחית מחיית בית בעלת בעלים, שבנסיבותיו ניתן לפנות למחרת; בחשיפה לחיה חשודה או נגועה אין לדחות את הפנייה.
חשיפה לרוק של חיה נגועה דרך פצע או ריריות, למשל בעיניים או בפה, מחייבת אף היא בירור.
העלייה באירועי החשיפה לכלבת בשנתיים האחרונות בעקבות המצב הביטחוני והזליגה מהגבולות, יצרה צריכה מוגברת של הטיפול. מחברת קמהדע נמסר: "בעקבות העלייה במקרי החשיפה לכלבת, נערכנו והגברנו את ייצור מוצר הנוגדן במפעל החברה בישראל, במקביל ליבוא החיסון מהיצרן האירופאי ואנו ערוכים לתת מענה עם מלאי מספק, זמין ובטוח לכל צורך רפואי שיעלה במדינת ישראל. אנו גאים לייצר מוצר מציל חיים כחול לבן שהינו המוצר המוביל בעולם בתחום נוגדני הכלבת, מבית קמהדע. הדבר הכי חשוב שהציבור ידע שיש טיפול ואם יש חשש לחשיפה לחיה נגועה בכלבת, יש לפנות בהקדם האפשרי למרכז רפואי לטיפול מונע".