מוות בהריסה

זה כמעט צדק פואטי שצעיף משי מאויר ביד אמן רוסי נחשב – בעת נסיעה באוטומוביל עם צעיר איטלקי-צרפתי יפה תואר בדרך לסקס סוער בחדר מלון בניס, צרפת – יחנוק את צווארה הענוג של דיות המחול כשייתקע בגלגלי המכונית. מי שחי כאילו הוא גדול מהחיים, סופו למות מתקרית עלובה.

כמה צריך אדם לשנוא את עצמו על מנת שבליעת כדורים, קפיצה מבניין, ירייה בראש או חיתוך על הוורידים באמבטיה אינם מספקים עבורו? כזה היה אליוט סמית, שהחליט לעשות אקזיט בצורה תיאטרלית יותר ודקר את עצמו בחזה בכוח ובנחישות עד שמאמציו נשאו פרי.

אין ספק שכל מוות הוא טראגי, אבל אי אפשר שלא לפקפק בסוג של מוות שממעיט מערך המוות של חברי העשירון התחתון. זה לא שאנחנו פותחים עיניים, אבל למות במהלך חופשת הסקי שלך, כשרגע לפני עוד לגמת יין טוב בלובי של בקתת הסקי הפרטית שלך, נשמע הרבה יותר מגניב מחיים שלמים מתחת לקו העוני. מצד שני להיתקל בעץ ולהתפגר במקום נשמע כל כך סתמי.

האם יכול להיות מוות אירוני יותר מאשר בחורה עבת בשר שנחנקת מכריך? הסיבה המקורית עד היום נחשבת להתקף לב – סיפור לא פשוט בפני עצמו בהתחשב בממדיה של קס – אבל הפתולוג שניתח את קס, שמתה בלונדון, לא יכול היה להתאפק והדליף לצהובונים שהגברת אליוט מתה לאחר שנחנקה מכריך אותו בלסה. נותר רק להתפלל שהוא היה טעים.

אין דרך מביכה יותר למות, מאשר עירום עם הזין ביד וחבל מסביב לצוואר. לא משנה כמה יגידו המקורבים מסביבכם שמדובר בהתאבדות – אופציה שבשלב הזה אפילו היא הופכת למכובדת יותר – איש לא יאמין להם. הם רק יחשבו לעצמם דבר אחד: הבן זונה הזה הקריב את החיים בשביל אורגזמה, ויקוו שהיה שווה.